הפרעת אכילה חדשה תופסת תאוצה אצל מתבגרים ומתבגרות בשנה האחרונה...
שבוע שעבר השתתפתי בכנס של בי"ח תל השומר על הפרעת אכילה מסוג אנורקסיה נרבוזה א-טיפיקלית (AAN).
ההפרעה מוגדרת כהפרעת אכילה שאינה ספציפית (EDNOS) מכיוון שהקריטריונים שלה אינם תואמים לאבחנה של הפרעת אכילה , אך היא בתחום ה"אפור" ועלולה להפוך להפרעת אכילה אם לא נזהה אותה בזמן ונטפל בה.
ברוב המקרים מדובר בנערים/ות בעודף משקל שהתחילו לעשות דיאטה, אם זה מרצונם החופשי או דירבון של קרוביהם או אפילו רופא המשפחה שלהם. התהליך נעשה ללא ליווי מתאים וללא אנשי מקצוע מוסמכים, ומוביל לירידה מאוד מהירה במשקל, והגעה לאחוזוני משקל תקינים או אפילו עדיין גבוהים.
כשמסתכלים על עקומות ה BMI ניתן לראות שהגיעו לאחוזון תקין ב BMI (משקל תקין לגילם) וכך ניתן בקלות לפספס אותם.
זה הזכיר לי מקרה של נערה בת 17 שפגשתי במרפאה שהגיעה בהפניה דחופה של הרופאה. הנערה הייתה בעודף משקל והחליטה לעשות דיאטה. בקצב די מהיר היא ירדה במשקל יותר מ-15 ק"ג בפרק זמן של כמה חודשים. כשהגיעה אליי , מבחינת המדדים הייתה באחוזון משקל 50 (שזה אחוזון תקין לגילה), אך היא רצתה להמשיך לרדת ולא הייתה מוכנה להוסיף מזונות לתפריט שלה מחשש שתעלה. התפריט שלה היה מאוד מצומצם והגישה הנוקשית שבה נהגה הדאיגה מאוד את אמה. ובצדק.
את המטופלות האלה קשה לזהות מכיוון שאין להן את המראה האופייני של אנורקטיות , אך בהחלט יש להן דימוי גוף מעוות, חשיבה מקובעת סביב מזון, עד כדי פחד לאכול. הן חרדות מעליה במשקל והן יעשו הכל כדי לשמור על משקלן החדש (עד כדי שימוש בהקאות, ספורט אינטנסיבי וצמצום אכילה).
בפועל זה מצב מסוכן מכיוון שמדובר על ירידה משמעותית מאוד במשקל בגיל שבו הגוף בהאצת גדילה והתפתחות וזקוק לנוטריינטים החשובים האלה. בנוסף, הירידה המהירה במשקל עלולה להוביל לפגיעה גופנית משמעותית, כגון: ירידה בקצב הלב (ברדיקרדיה), פגיעה במחזור החודשי, פגיעה במסת השלד וחולשה קיצונית.
אותה נערה שפגשתי במרפאה עם AAN חוותה ירידה משמעותית בכח השריר, חולשה, נשירת שיער מסיבית ואף שיבושים במחזור החודשי.
חלק מהטיפול במקרים האלה הוא בשינוי התפיסות/עמדות של אותן נערים/ות , החזרת הביטחון באוכל וארוחה ותמיכה משפחתית.
בימים שבהם מפרסמים בקלות דעת בפריים טיים תרופות הרזיה לילדים, שמגבירים את הלחץ סביב ירידה במשקל, לא פלא שאחוז ההפרעות אכילה גדל...