היום שמעתי אמא אומרת לבתה בת ה8 בסופר שהיא קונה מוצר מסוים בשביל הדיאטה שלה... באותם רגעים הסתכלתי על הילדה וניסיתי לדמיין מה הילדה הזאת אומרת לעצמה עכשיו בראש? בליל המחשבות מתחיל. "אמא שלי עושה דיאטה, היא קונה מוצרים מיוחדים בשביל זה". "דיאטה זה דבר חדש, מרגש, מעניין". " אני גם רוצה להיות כמו אמא כשאגדל..." "אולי כדאי גם לי לעשות דיאטה?..."
כשהן חוזרות הביתה, הילדה פותחת את האינטרנט בחיפוש אחר המילה דיאטה. בום. שפע תוצאות גלולות לפניה: "דיאטה רק ב17 ימים". "הדיאטה הטובה ביותר שתעזור לך לרדת במשקל מהר ובקלות"... ועוד ועוד.
במקרה הטוב, הילדה נרגשת כולה פונה לאמה עם התוצאות שמצאה. "אמא, תראי איזו דיאטה מצאתי בשבילך.. אולי נעשה את זה יחד"? האמא מסתכלת עליה המומה...ומנסה להסביר שזה לא מתאים לילדות בגילה. ובמקרה אחר, הילדה רוצה שאמה תהיה גאה בה אז היא מחליטה להתחיל את אחת הדיאטות , ולספר לאמה רק אחרי שתרד במשקל. כדי שתהיה גאה בה... ומפה אתם מבינים לאן זה מתגלגל...
סיפורים כאלה קורים כל הזמן... וזה הזמן שנעצור ונבדוק האם זה מה שאנחנו רוצים ללמד את ילדינו? האם המרדף אחרי הדיאטה המושלמת ואחרי המשקל המושלם צריך להיות מדובר בבית. האם הילדה צריכה לראות את אמה נשקלת מדי יום, ולעיתים מעקמת את פרצופה כשאינה מרוצה מהמספר שהיא רואה על הצג. האם הבית הוא בית של "דיאטה" – האם יש בו מזונות דלי קלוריות לרוב: לחם קל, יוגורט 0% שומן, חטיפים דלי קלוריות? והאם יש תיוג של אוכל "מותר" ו"אסור" .
ברור לי שרובינו עדיין שבויים בתוך מעגל הפירסום האינסופי של הדיאטות והמרדף אחר הרזון , וזה יקח קצת זמן עד שהתפיסה ושיח הדיאטות ישתנה אני מקווה. שנלמד לאכול בצורה בריאה לא ממקום של דיאטה , אלא ממקום של הזנת הגוף שלנו. שנלמד להבין מה באמת בריא לנו , שנשכיל לקרוא את המידע הנכון ברשת, להתייעץ עם אנשי מקצוע מוסמכים, והכי חשוב שבבסיס תמיד נקבל את גופנו בכל מצב.
אז פעם הבאה, אמא כשאת בוחרת לעשות "דיאטה" או שינוי תזונתי, תכנני מראש איך את רוצה לעשות זאת. ואיך את רוצה לתווך זאת לילדייך. מה לומר ומה לא, כדי שילדייך יגדלו לשיח של בריאות ואהבה עצמית. במידה ותרצי להתייעץ איך הכי נכון לעשות זאת , את מוזמנת לפנות אליי.